מוסיפים 3 פריטים לעגלה ומשלמים על 2 בלבד!
סיפורים מוזרים מאחורי מספרי חולצות
10 סיפורים העומדים מאחורי בחירת מספר החולצה של השחקנים המפורסמים בעולם
אי פעם תהיתם למה שחקנים מפורסמים בחרו דווקא במספרים שהם לבשו? מפלה ועד דייוויד בקהאם, מיוהאן קרויף ועד מריו באלוטלי, הבאנו עבורכם 10 סיפורים מעניינים מאחורי המספרים.
לפניכם 10 סיפורים על שחקנים שכולכם מכירים שבחרו לקחת צעד קדימה את המשמעות בבחירת המספר מאחורי הגב.
10. איוון סמוראנו #18
הסיפור של איוון סמוראנו והחולצה מספר 18 באינטר הפך עם השנים לאחת האנקדוטות הכי מוכרות בכדורגל.
החלוץ הצ'יליאני הגיע לאינטר מריאל מדריד בשנת 1996, אך בקיץ 1998 נאלץ לוותר על החולצה מספר 9 שלו. במקום זה הוא קיבל את המספר 18, אבל מצא דרך יצירתית לשמור על הזהות שלו. סמוראנו הוסיף סימן פלוס בין הספרות, כך שהמספר הופיע כ־1+8, כי מבחינתו 1 ועוד 8 שווה 9.
החולצה מספר 9 עברה לרונאלדו, הכוכב הברזילאי הצעיר, אבל יש פרט שרבים מפספסים. בניגוד למה שנהוג לחשוב, זה לא היה המעבר שלו מברצלונה שגרם לשינוי. רונאלדו כבר שיחק באינטר עונה קודם לכן עם המספר 10.
רק כשחלוץ נוסף, רוברטו באג'יו, הגיע לסן סירו בשנת 1998 וקיבל את המספר 10, רונאלדו עבר ללבוש את המספר 9. סמוראנו נותר עם הפתרון היצירתי שלו, 1+8.
9. מריו באלוטלי #45
בדומה לסיפור של סמוראנו, גם מאחורי המספר 45 של מריו באלוטלי מסתתר רעיון פשוט של חיבור, שנולד כשהיה שחקן צעיר באינטר ונאלץ לבחור מספר חולצה.
כשעבר לליברפול בשנת 2014 הוא סיפר לאתר הרשמי של המועדון: "כששיחקתי את המשחקים הראשונים שלי באינטר, כשהייתי צעיר, קיבלתי את המספר 45 כי המספרים לשחקנים צעירים היו בין 36 ל־50.
בחרתי ב־45 בצחוק, כי אמרתי שארבע ועוד חמש זה תשע, ובאותם משחקים גם כבשתי בכל ארבעת המשחקים. זה מביא לי מזל, ולכן תמיד נשארתי עם המספר 45."
8. רונאלדיניו #80
הבחירה לא הייתה מקרית. רונאלדיניו נולד בשנת 1980, והמספר סימל את שנת הלידה שלו, דבר שהיה נפוץ מאוד במילאן באותה תקופה.
כך למשל אנדריי שבצ'נקו לבש את המספר 76, רוביניו את 83, מתייה פלאמיני את 84 וסטפן אל שעראווי את 92.
7. אוסי ארדילס #1
אגדת טוטנהאם אוסי ארדילס זכור בין היתר בזכות הבחירה החריגה שלו ללבוש את החולצה מספר 1 במדי נבחרת ארגנטינה במונדיאל 1982, למרות שהיה שחקן שדה.
הסיבה לכך פשוטה למדי. המספרים בנבחרת ארגנטינה באותו טורניר חולקו לפי סדר אלפביתי של שמות השחקנים. יוצא דופן היה דייגו מראדונה, שקיבל את המספר 10 המועדף עליו.
זו גם לא הייתה הפעם הראשונה שארגנטינה פעלה כך. גם במונדיאל 1978 חולקו המספרים לפי סדר אלפביתי, אז ארדילס לבש את המספר 2, וגם בשנת 1974, כששחקני ההגנה חורחה קראסקוסה, רובן גלאריה ורמון הרדיה קיבלו את המספרים 7, 9 ו־10 בהתאמה.
גם נבחרת הולנד השתמשה בשיטה הזו. במונדיאל 1974 הקשר רוד חיילס קיבל את החולצה מספר 1, בעוד השוער הראשון יאן יונגבלוד לבש דווקא את המספר 8.
6. דני אלבס #22
דני אלבס, אחד המגנים ההתקפיים הבולטים בדורו, לבש במשך חמש השנים הראשונות שלו בברצלונה את המספר הקלאסי 2. אך בקיץ 2013 הוא הפתיע כשעבר למספר 22, והסיבה לכך התגלתה במהרה.
המספר 22 היה שייך לפני כן לחברו לקבוצה, אריק אבידל, שנאבק בסרטן הכבד במהלך שנותיו האחרונות בקאמפ נואו.
אבידל סיפר לאחר מכן שאלבס אפילו רצה לתרום לו חלק מהכבד שלו, אך הדבר לא התאפשר. "הסיפור עם דני הוא הרבה מעבר לחולצה", אמר הצרפתי. "הוא יודע את זה וגם אני. אנחנו חברים ומדברים על הכול. הוא רצה לתמוך בי, והוא פשוט אדם מדהים. הוא היה שכן שלי, וגם נשותינו היו חברות."
בהמשך הקריירה אלבס עבר ללבוש את המספר 6 האגדי של צ'אבי, ואמר: "האתגר שלי הוא להגן על מספר מיוחד מאוד, בדיוק כמו שהמספר 22 היה עבורי."
5. ג'אנלואיג'י בופון #88
ג'אנלואיג'י בופון עורר לא מעט סערה כשהביע רצון ללבוש את החולצה מספר 88 בפארמה לקראת עונת 2000/01. השוער האיטלקי כבר הסתבך בעבר לאחר שהופיע עם סיסמה המזוהה עם מוסוליני על החולצה שלו, ולכן רבים פירשו את הבחירה ב־88 כסמל ניאו נאצי שמרמז על האותיות HH.
בופון מיהר להסביר בפומבי: "בחרתי ב־88 כי זה מזכיר לי ארבעה כדורים, ובאיטליה כולם יודעים מה המשמעות של 'כדורים' בהקשר הזה, כוח ונחישות. בעונה הזאת אצטרך הרבה מזה כדי לחזור למקום שלי בנבחרת איטליה."
הוא הוסיף: "בהתחלה בכלל לא רציתי 88. רציתי 00, אבל הליגה לא אישרה. גם שקלתי 01, אבל זה לא נחשב למספר תקין. אהבתי את 01 כי זה המספר שהיה על הרכב ג'נרל לי בסדרה 'הדיוקס מהאזארד'."
בסופו של דבר בופון בחר במספר 77 בעונתו האחרונה בפארמה, ומאז שעבר ליובנטוס בשנת 2001 חזר ללבוש את המספר הקלאסי 1.
4. אנדראה פירלו #21
אנדראה פירלו, אחד מגדולי הכדורגל האיטלקים בעידן המודרני, מזוהה יותר מכל עם החולצה מספר 21 שליוותה אותו לאורך הקריירה המפוארת שלו, גם במועדונים וגם בנבחרת.
באוטוביוגרפיה שלו משנת 2013 פירלו הסביר למה דווקא 21 הוא המספר האהוב עליו. "אבא שלי נולד ב־21 בחודש. זה גם היום שבו התחתנתי וגם היום שבו ערכתי את הבכורה שלי בסרייה א'", סיפר, והוסיף: "המספר הזה הפך לשלי כבר בתחילת הדרך ומאז לא עזבתי אותו."
פירלו גם נזכר שכשדחה הצעה כספית עצומה מקטאר בשנת 2011, השעה הייתה 21:21. כמה חודשים לאחר מכן הוא בחר להצטרף ליובנטוס, שם המשיך לעוד ארבע שנים נהדרות בצמרת הכדורגל העולמי.
3. דיוויד בקהאם #23
דייוויד בקהאם הפך למזוהה במיוחד עם החולצה מספר 7 אחרי שפרץ לכוכבות במנצ'סטר יונייטד בסוף שנות ה־90. אבל כשעבר לריאל מדריד בשנת 2003, המספר כבר היה תפוס על ידי האגדה ראול, ובקהאם נאלץ לבחור מספר אחר. הבחירה נפלה על 23.
בריאיון שנערך שנים לאחר מכן הוא הסביר שההשראה הגיעה מהערצה לכוכב הכדורסל מייקל ג'ורדן, שהפך את המספר הזה לאייקוני במהלך הקריירה שלו.
"כל מה שהוא ייצג, כל מה שהוא עשה בקריירה שלו, הייתי מעריץ גדול שלו, אז זו הייתה בחירה ברורה", אמר בקהאם. "כשעברתי ללוס אנג'לס גלאקסי, זה כבר היה מספר שרציתי לשמור כי הצלחתי איתו בריאל מדריד, וכמו שאמרתי, גם בגלל ההערצה למייקל ג'ורדן."
בהמשך הקריירה, כששיחק במילאן ובפריז סן ז'רמן, בקהאם בחר במספר 32, ההיפוך של 23.
2. פלה #10
פלה, אגדת הכדורגל הברזילאית, נחשב עד היום בעיני רבים לשחקן הגדול בהיסטוריה, והוא גם אחד המזוהים ביותר עם החולצה מספר 10. אבל באופן מפתיע, המספר הזה הגיע אליו במקרה.
כאשר ההתאחדות הברזילאית הגישה את הסגל למונדיאל 1958, היא לא צירפה רשימה מסודרת של מספרי חולצות. לכן, המספרים חולקו מאוחר יותר באופן אקראי.
פלה, שהיה אז רק בן 17 עם מעט הופעות בנבחרת, קיבל את החולצה מספר 10 לקראת המשחק הראשון מול אוסטריה. את הטורניר הוא סיים עם שישה שערים, כולל צמד בגמר, פרץ לתודעה העולמית ומאז לא לבש מספר אחר.
1. יוהאן קרויף #14
אחרי שסיים את אחת הקריירות הגדולות בתולדות הכדורגל, יוהאן קרויף המשיך לקריירת אימון והשפיע עמוקות על הסגנון של ברצלונה עד היום. אבל קרויף היה גם שחקן שאהב לשבור מוסכמות, והמספר 14 המפורסם שלו נולד בדיוק מהרוח הזו.
בתקופה שבה עדיין לא היו מספרים קבועים לשחקנים, קרויף עלה למשחק מול פ.ס.וו איינדהובן בשנת 1970 עם החולצה מספר 14. לפני המשחק הוא נתן את המספר הקבוע שלו, 9, לחברו לקבוצה חררי מוהרן, שלא מצא את החולצה מספר 7 שלו.
בריאיון ל־Voetball International בשנת 2012 סיפר מוהרן שקרויף פשוט לקח את החולצה הראשונה שמצא בסל, והיא הייתה מספר 14. שבוע לאחר מכן קרויף אמר לו: "גרי, המשחק מול פ.ס.וו הלך מצוין, בוא נשחק שוב עם אותם מספרים", למרות שההתאחדות עדיין דרשה מספרים מ־1 עד 11.
בהמשך, במונדיאל 1974, קרויף היה השחקן היחיד שקיבל חריגה מהשיטה האלפביתית של חלוקת המספרים בנבחרת הולנד. הוא לבש את המספר 14 הקבוע שלו, למרות שלפי הסדר היה אמור לקבל את המספר 1.